תני לצער את כל המרח

וההגנה הנחוצים להם בְתֹוכְך,ְ
משום שאם כל אחד ישא את היגון שלו
בכנות ובאומץ,
הצער שכעת ממלא את העולם - יִׁשְּכַך.ְ
אבל אם אין לצער מרחב מוגן
אין מילים שידעו לתאר את גודל הכאב.
ואולי רק השירה תתן לדמעות לזלוג מעומק השבר,
אל הים הגדול.

אתי הילסום, "השמים שבתוכי"

טקס שנה באוקטובר קצרין - גולן